החלטה בתיק ע"ע 14731-02-13

השופטת יעל אנגלברג שהם

1.        לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת ורד שפר ונציגי הציבור מר יוסי עבאדי ומר נימר נאסר; עב' 2513/07 - 2532/07 ו- עב' 2377/05; ניתן ביום 2.1.13; להלן - " פסק הדין החלקי"). בפסק הדין החלקי התקבלה תביעת המשיבים ונקבע כי הם זכאים בדיעבד לביטוחם במסלול פנסיה תקציבית, מהמועד שבו הפכו לעובדים קבועים ועד למועד פרישתם.

הרקע לבקשה

2.        המשיבים הם כבאים, עובדים קבועים באיגוד ערים יזרעאל שירותי כבאות והצלה (להלן - " האיגוד"). המשיבים החלו לעבוד באיגוד במועדים שונים בין השנים 1998-1995. בשנת עבודתם הראשונה בוטחו אחדים מהמשיבים בפנסיה צוברת במבטחים, כפי שהיה מקובל באיגוד לגבי עובדים זמניים. בתום שנת הניסיון הראשונה קיבלו המשיבים קביעות והודע למבטחים, לגבי מקצת המשיבים, כי הם יועברו לפנסיה תקציבית. לגבי אותם המשיבים הועברו הכספים שנצברו במבטחים לאיגוד והאחרון העביר אותם לקופת הגמל "גדיש" משם הועברו חלק מהכספים לקופת תגמולים בחברת מגדל.

3.        עד לחודש יוני 1997 לא הופרשו כספים כלשהם עבור המשיבים לפנסיה צוברת או לביטוח מנהלים. לגבי אותם המשיבים שהחלו לעבוד בשנת 1997 החל האיגוד בחודש יולי 1997 להפריש בעבורם הפרשות לקופת גמל בחברת מגדל.      האיגוד המשיך להפריש בגין המשיבים כספים בשיעורים כאלה ואחרים לחברת מגדל, וזאת עד לחודש פברואר 2005, שאז הופסקו ההפרשות, ובהמשך סולקו הפוליסות על ידי חברת מגדל.

4.        בבית הדין האזורי בנצרת התבררו במאוחד תביעותיהם של המשיבים נגד האיגוד בדבר הסדרת זכויותיהם הפנסיונית וכן תביעת חברת מגדל כנגד האיגוד לתשלום הפרשות שלא הופרשו. המשיבים עתרו לסעד הצהרתי קבוע המורה כי הם זכאים לפנסיה תקציבית. לחילופין, ביקשו המשיבים להורות לאיגוד להשלים את ההפרשות החסרות בהסדר הפנסיוני הצובר, שבו הם מבוטחים. בין הצדדים הוסכם כי ההכרעה בתביעת חברת מגדל תידחה עד למתן הכרעה בתביעת המשיבים.

5.        בית הדין האזורי קיבל בפסק הדין החלקי את הסעד העיקרי שנתבע על ידי המשיבים וקבע, כאמור, כי המשיבים זכאים לפנסיה תקציבית, באופן רטרואקטיבי, כל אחד מהם מהמועד שבו סיים את תקופת הנסיון ועבר ממעמד של עובד בנסיון למעמד של עובד קבוע, ועד למועד פרישתו. עוד נקבע, בהסתמך על  הוראות חוקת העבודה של מרכז השלטון המקומי (להלן - " חוקת העבודה") ועל פסק הדין בפרשת מעלה חרמון (עס"ק 1007/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים - מדינת ישראל, משרד הפנים פד"ע לח 795, ניתן ביום 18.3.03) כי דרך המלך לביטוחו של עובד היא בפנסיה תקציבית, וביטוחו בפנסיה צוברת במקום פנסיה תקציבית תעשה רק בהסכמה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על המעביד; כי לא הוכח שפוליסות הביטוח של המשיבים הבטיחו את זכויותיהם של הכבאים בהסדר פנסיוני כמתחייב על פי חוקת העבודה; כי לא הוכח שבפעולותיהם של העובדים, לרבות חתימתם על הצעות הביטוח לפוליסות בחברת מגדל, ויתרו הם על זכותם לפנסיה תקציבית תוך שהם בוחרים, בחירה אמיתית מתוך מודעות והבנה-בביטוחם בפנסיה צוברת; וכי המשיבים לא ידעו ולא הבינו מה מהותן ומשמעותן של ההפרשות שנעשו בגינם, ככל שנעשו.

            כפועל יוצא מקביעות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי המשיבים זכאים בדיעבד לביטוחם במסלול פנסיה תקציבית, למן המועד שבו הפכו לעובדים קבועים ועד למועד פרישתם. בהתאם לכך ולצורך מתן פסק דין משלים נתבקשה חברת מגדל להודיע מה דינן של ההפרשות שהועברו אליה, ומנגד התבקשו המשיבים להודיע מבוקשם בעניין ההפרשות לפנסיה צוברת ביחס לרכיבים שאינם נכללים בשכר הקובע לפנסיה התקציבית. 

6.         ביום 8.8.12 נכנס לתוקף חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב -2012 (להלן - " החוק"), שבמסגרתו הומר מערך הכבאות הקיים במערך ארצי. ממועד זה בוטלו איגודי הערים וחדלו להיות אישיות משפטית וכל המשיבים שהיו מועסקים באותה העת באיגוד, הפכו לעובדי הרשות והם כיום עובדי המדינה.

הבקשה וטענות הצדדים

7.        המדינה הגישה ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגישה את הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע פסק הדין. במסגרת הבקשה עתרה המדינה להמשיך את ההסדר הביטוחי הקיים בפועל כפי שהיה עד כה וזאת עד להכרעה בערעור, שכן יישום פסק הדין החלקי בטרם הכרעה חלוטה בשאלת זכאותם של המשיבים לפנסיה תקציבית וכן קיזוז הסכומים שנצברו בביטוחי המנהלים, עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך.

לטענת המדינה, לאחר שניתן פסק הדין החלקי, עמדת המשיבים היתה כי יש להפסיק באופן מיידי את ההפרשות הנוכחיות לפנסיה צוברת ולהורות לאיגוד (כיום למדינה) להפריש לפנסיה צוברת אך עבור כל רכיבי המשכורת שאינם נכללים במשכורת הקובעת לפנסיה תקציבית. בנוסף, ביקשו המשיבים להורות לאיגוד לערוך חישוב רטרואקטיבי לגבי מלוא הסכומים שאמורים היו להיות מופרשים הן על ידי הכבאים והן על ידי האיגוד בגין הרכיבים שאינם  פנסיוניים החל מתחילת עבודתם באיגוד וכן לשלם להם פיצוי בגין מלוא ההפסדים שייגרמו לכבאים ככל שיוצעו להם תנאים מופחתים בקרן הפנסיה הצוברת בשל נסיבות שנובעות מהעיכוב בהצטרפותם לקרן. עוד טענה המדינה כי חברת מגדל מצידה הודיעה על הסכמתה כי תביעתה לתשלום הפרשות שלא הופרשו בעבר, תידחה וכי הכספים הצבורים בפוליסות יישמרו לטובת הכבאים או המדינה בהתאם לתנאי הפוליסות וכל דין. בנסיבות אלה, כך לטענת המדינה, בשלב זה יש להיעתר לבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין החלקי הן לאור סיכויי הערעור והן מאחר שיווצר קושי להשיב את המצב לקדמותו אם ערעורה יתקבל.

8.        לגופם של דברים טוענת המדינה, כי סיכוי הערעור להתקבל טובים ומכל מקום הם בודאי ברמה המינימאלית הנדרשת בפסיקה. בקשר לכך נטען, בין היתר, במסגרת הודעת הערעור, כי על בית הדין היה להעניק לכבאים את הסעד החלופי שהתבקש על ידם. לטענת המדינה, ככל שהאיגוד לא עמד בתשלום מלוא ההפרשות לכבאים בהסדר הפנסיה הצוברת שבו בוטחו, קמה לכבאים עילת תביעה לקבלת סעד כספי להשלמת ההפרשות החסרות בהסדר הפנסיוני הצובר, או לקבלת פיצוי; ככל שבית הדין סבר כי קיימת אי בהירות כלשהי באשר לנתונים שהוצגו בפניו וכי לא ניתנה תמונה מלאה באשר להסדר הפנסיוני הצובר, דרך המלך הייתה הגשת חוות דעת אקטוארית שתציג את היקפו המדויק של ההסדר; כי המדינה שוקלת הגשת בקשה להוספת ראיה בערעור, היא חוות הדעת האקטוארית; כי לא ניתן היה להקיש מהנפסק בפרשת מעלה חרמון, שכן שם לא נדון הסכם המעבר מיום 3.3.99 מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת (להלן - " הסכם המעבר"), אלא פסק הדין עסק במסלולי הפנסיה האפשריים מכוח הוראות חוקת העבודה. לעומת זאת, בעניין המשיבים העדר הזכאות של העובדים לפנסיה תקציבית צריך לידון על בסיס הוראות הסכם המעבר, תכליתו ועקרונותיו ובהסתמך על קביעת בית הדין בעס"ק 21/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - עיריית מודיעין (ניתן ביום 13.5.07) שקבע כי מועד חתימת הסכם המעבר הוא בבחינת "קו פרשת המים"; כי חוקת העבודה אינה מקימה לכבאים זכות בלעדית להסדר פנסיוני, אלא היא מאפשרת ביטוח בהסדר פנסיוני חלופי והוא הסדר פנסיוני צובר; כי לא ניתן משקל ראוי לעדויות מטעם האיגוד ומטעם חברת מגדל, ולהסכמת הכבאים לביטוחם בפנסיה צוברת וכי מכל מקום לא קיימת לכבאים זכות משפטית מכוח החוקה להיות מבוטחים בפנסיה תקציבית.

            בהיבט של מאזן הנוחות טוענת המדינה, כי אף שעיכוב תשלום של סכום כספי אינו המצב הרגיל, הרי שבנסיבות העניין יש הצדקה לעכב את ביצועו, בעיקר משום שאין מדובר בחיוב כספי טהור ובשל הקושי העצום בהשבת המצב לקדמותו. לטענתה, ביצוע פסק הדין יביא באופן מיידי להעברת הכבאים ממסלול ביטוח של פנסיה צוברת למסלול של פנסיה תקציבית שמשמעותו הפסקת ביצוע הפרשות לפנסיה הצוברת ולהתחלת ביצוע הפרשות אחרות, חלקן באופן רטרואקטיבי אולם מפירות פסק הדין בדמותה של הפנסיה התקציבית יוכלו המשיבים ליהנות רק במועד פרישתם. בנסיבות אלה, כך לטענת המדינה, העברת המשיבים למסלול פנסיה תקציבית יביא אך להעמקת הפער והחוסרים בהפרשה לפנסיה צוברת, ויקשה על האפשרות להשיב את המצב לקדמותו. עוד טוענת המדינה, כי גם אם לא ילקח בחשבון הקושי בהשבת הסכומים שיינתנו למשיבים, הרי שככל שיתקבל הערעור, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו בשל מערך מורכב מבחינת החישובים והעלויות ובשל פגיעה בתוכניות הפנסיוניות של הכבאים. לטענת המדינה, ביצוע פסק הדין כרוך בביצוע חישובים רטרואקטיביים מורכבים ומפורטים הכוללים הכנת חוות דעת אקטואריות שביצוען כרוך בעבודה רבה ויארך פרק זמן משמעותי, המדינה מוסיפה וטוענת כי הנזק מביצוע כל ההפרשים בעת הזו יהיה גבוה לאין ערוך מהשארת המצב על כנו עד להכרעה בערעור.

9.        המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי לבקשה לא צורף תצהיר ומטעם זה בלבד דינה להידחות. עוד נטען כי המדינה לא הביאה כל טעם מיוחד מדוע יש מקום לחרוג מהכלל שלפיו מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ובמיוחד כאשר מדובר בתביעה כספית. לגופם של דברים טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן פסק הדין החלקי מנומק ומפורט כראוי ואין כל הצדקה משפטית להתערב בו. לטענתם, בערעורה משיגה המדינה על קביעות עובדתיות, שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן. 

            לעניין מאזן הנוחות טוענים המשיבים כי הוא נוטה לטובתם. לטענתם, עצם מתן פסק הדין המשלים כרוך בהגשת חוות הדעת האקטוארית בדבר היקף ההפרשות הפנסיוניות החסרות, כך שעיכוב הביצוע רק מעכב מתן פסק הדין המשלים ועריכת ההליכים המקדימים. עוד צויין כי טענות המדינה בדבר החזרת המצב לקדמותו נטענו בעלמא ללא נימוק או הסבר מהותי. המשיבים מדגישים כי אין להם היום הסדר פנסיוני לגבי חלקו הארי של תקופת העסקתם, ועיכוב ביצועו של פסק הדין החלקי משמעותו כי הם ממשיכים שלא להיות מבוטחים בביטוח פנסיוני ולהיות חשופים לפגיעה משמעותית בזכויותיהם אילו ייפגעו במהלך עבודתם. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבים, הנזק שעלול להיגרם להם מעיכוב ביצוע פסק הדין עולה על הנזק שעלול להיגרם למדינה מאי עיכוב ביצוע. 

10.      בתשובה לתגובת המשיבים מדגישה המדינה כי לבקשה לעיכוב ביצוע צורפה הודעת הערעור שבמסגרתה פורטו כלל הנימוקים בדבר הפרשנות המשפטית המוטעית של בית הדין האזורי בכל הנוגע לזכויות העובדים לפנסיה תקציבית. עוד צויין כי התנהלות המשיבים בהליך בפני בית הדין האזורי לא קידמה את מינוי האקטואר והם אף לא הגישו חוות דעת מטעמם.  המדינה חוזרת וטוענת כי איגודי ערים לכבאות כולם פסקו להתקיים, כך שהמדינה לא היתה צד להליך בבית הדין האזורי, בכובעה כמעסיק אשר חב בחיובי האיגוד, אלא בכובעה כממונה על השכר ומשרד הפנים. בנסיבות אלה, כך לטענת המדינה, יש בהגשת חוות דעת אקטוארית בכדי לשפוך אור על היקף ההפרשות החסרות, והמדינה אף שוקדת על הכנת חוות דעת כאמור. לטענת המדינה אין טעם כעת לפנות למלאכת הגשת חוות דעת אקטוארית מורכבת, בנסיבות שבהן סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

הכרעה

11.      לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, בשלב זה, יש להיעתר לבקשה, ולעכב את ביצוע פסק הדין החלקי, עד להכרעה  בערעור. להלן טעמיי.